מהי אוסטאופתיה? ובכן, רבים שואלים זאת עדיין בארץ, מכיוון שהשיטה עדיין חדשה יחסית, לעומת אירופה וארה”ב.

האוסטאופתיה פותחה ב1874 על ידי דר’ אמריקאי Andrew taylor still בתוך תגובת נגד התפשטות מחלות רבות וניתוחים רבים שנפוצו בארצות הברית באותה התקופה. ד”ר סטיל האמין שהטיפולים הרפואיים צריכים להיות הוליסטיים. כלומר, צריך לטפל באדם השלם ולא רק באזורים הנגועים. תיאוריה זו עומדת עד היום כבסיס לאוסטאופתיה.

שיטת טיפול זו נעשית באמצעות טכניקה ידנית ועדינה. כך ניתן למצוא ולתקן מגבלות תנועה הפוגעות, עם הזמן, בסטרוקטורות של הגוף. ההבדל בין טיפול זה לבין תרפיות אחרות, כגון דיקור סיני והומיאופתיה הוא בכך שבשיטה זו אין שימוש בעזרים אלא רק בידע ומדע כגון: אנטומיה, ביומכניקה, נוירולוגיה, פיזיולוגיה ופתולוגיה.

בנוסף, האוסטאופת מתמקד לא רק בסימפטום אלא בהיסטוריה הגופנית של המטופל כמו טראומות רגשיות ופיזיות (פציעות, תאונות, ניתוחים…) גם אם קרו לפני הרבה שנים. הסיבה היא שהגוף הינו יחידה אחת שכל המרכיבים שלו (שרירים, מפרקים, רקמות, ואיברים פנימיים ) קשורים ותלויים אחד בשני. כל ירידה בתנועתיות של אחד המרכיבים הנ”ל יגרום לירידה ולאי איזון במצב הבריאותי. האוסטיאופת מחפש ומוצא את המגבלות הללו בעזרת בדיקות פלפטוריות (ידניות) וכך מתקן אותן. באוסטאופתיה נותנים טיפול לבעיה ספציפית ואף טיפול מונע. להלן שלושת הגישות המרכיבות את השיטה הטיפולית: אוסטאופתיה קראניאלית, אוסטאופתיה סטרוקטוריאליתאוסטאופתיה ויסרליתהאוסטיאופת יעשה אינטגרציה בין שלושתם בהתאם לסוג הבעיה ולאופי המטופל.

במרכז תורת האוסטאופתיה עומדת ההנחה כי יש למנוע עד כמה שיותר התערבות חיצונית שיכולה להזיק לגוף כגון ניתוחים הרסניים, התערבות כירורגית או של גופים זרים לגוף. כלומר החשיבה היא קודם כל על חשיבות גופנו וכנגזרת יוצאת מכך גם על יכולותיו של גופנו, מה הוא מסוגל לעשות והאם הוא מסוגל לעשות זאת באופן טבעי. כלומר, ללא ההתערבות שדיברנו עליה ובזכות עצמו.

ואם אכן כך הדבר, נשאלת השאלה מה תפקידנו אנו כמטפלים? מכאן ניתן להגיד שהשיטה בעצם מלווה את המטופל ובדרך זו מביאה להחלמתו. כשאנו אומרים באופן טבעי אין אנו מתכוונים להתערבות באמצעות מרכיבים מהצומח אלה על אי ההתערבות, ככל שניתן. בדרך זו אפשר להבטיח החלמה הדרגתית של המטופל. הרי טיפול אינטנסיבי ופתאומי יכול להביא לתוצאות שליליות לעיתים, דוגמא טובה היא שימוש בתרופות כימיות כמקרה להתערבות אינטנסיבית, הגוף אינו רגיל לכך ובטווח הארוך יכול לסבול מכך ולהיחלש על אף החלמתו הרגעית לאחר הטיפול.

אין אנו טוענים ושוללים את הפנייה לטיפול כזה או אחר, אנו מאמינים כי בסופו של דבר כל מטופל קשוב לגופו, אך אם במקרה טיפול שכזה החל אנו ממליצים לשלב גם טיפול אוסטאופתי על מנת לשמור, לחזק ולאזן את הגוף מכיוון שזה מביא לשיפור של טראומות הנגרמות לגוף, כלומר לא רק מביא להקלה מהבעיה שלשמה המטופל הזדקק לטיפול אלא גם כעזרה ראשונה מהטיפול הקונבנציונלי שגם נחשב לטראומה של הגוף.

 

 

 

ברונו רוזמבלום מסביר על אוסטאופתיה  (צרפתית)